המאגר האזרחי לפדופילים

המאגר האזרחי לפדופילים נועד לקעקע ברשת פדופילים ועברייני מין שפגעו בקטינים. כל עבריין מין המופיע במאגר הועמד למשפט ונמצא אשם. המאגר הוא אוסף של מידעים שניתן למצוא ברשת והוא אינו גוף חוקר המתיימר לתפוס פדופילים. עם זאת, אנחנו פועלים על מנת להפוך את רעיון המאגר לחוק.  

נכון להיום אין בישראל רישום מסודר של פדופילים ועברייני מין הנגיש לציבור. המדינה מעדיפה לא לחשוף את השמות והפרצופים של פדופילים ועברייני מין מורשעים ובתי המשפט מאפשרים כמעט לכל פדופיל החפץ בכך לקבל צו איסור פרסום המונע מהמקרה להתפרסם, ומה שפורסם כבר נמחק ומאפשר לפדופיל להעלם כאילו לא היה. משפטנים רבים טוענים כי יש להגן על זכותם של הפדופילים להשתקם. אך אין פה נושא משפטי אלא תפיסה שגויה המקבילה את עבירת הפדופיליה לגניבה, סמים או אלימות. פדופיליה זו מחלה פסיכיאטרית המתבטאת בהפרעה בעוררות המינית ולא ניתן לטפל בה בעזרת כמה מפגשי שיקום אלא היא זקוקה לאיזון קבוע של המעגל המשפחתי והקהילתי. מיגור תופעת הפדופיליה צריכה להיעשות דרך מודעות סביבתית לעבריין, כפי שהדבר קיים במדינות מפותחות כמו ארה"ב (המשך המאמר מתחת לטופס).

למאגר הפדופילים
pedophilia_by_Rositsa

 

מעוניינים לדווח על פדופיל שחמק מהמאגר?
רוצים לעזור לנו להגדיל את המאגר?

אנא מלאו את הטופס הבא:

 

 

כמה פדופילים יש בישראל?

מספר הפדופילים בישראל הוא לא ידוע. בכלל, ההגדרה של פדופיל היא קצת מעורפלת. אם מגדירים אותה דרך הספרות הרפואית, מדובר בבעיה בעוררות המינית של אדם מבוגר שנמשך לאדם הצעיר ממנו שנמצא במהלך השלב ההתפתחותי הפיזי או טרום השלב ההתפתחותי. לעומת זאת אם מגדירים פדופיליה לפי החוק הישראלי מדובר בפגיעה בקטין או קטינה כאשר הקטינה היא מתחת לגיל 16 ובין הפוגע לקטינה יש הפרש של לפחות 5 שנים. אבל בוא נניח רגע את כל ההגדרות בצד. אין הרבה מחקרים בתחום, אך מהמעטים שנעשו עולה כי לכ-20% מהאוכלוסייה יש נטייה או משיכה מסוימת לקטינים בגילאים שונים (מתחת לגיל 17), ו0.1% מוגדרים בתור פדופילים פעילים. כדי להמחיש במספרים, הנה תרגיל מתמטי פשוט:
מספר האזרחים הבוגרים בעלי זכות ההצבעה הוא 6 מיליון. מספר הגברים הוא בערך כמחצית – 3 מיליון. אם כחמישית מהאזרחים הבוגרים יש נטייה לפדופיליה, אזי 600 אלף גברים בישראל נמשכים מינית לנשים וגברים שנמצאים במהלך ההתפתחות המינית שלהם או לפני. הבעיה היא לא בגברים בעלי הנטייה, אלא באלו שמממשים אותה. אני מדבר על 5% מה-600 אלף, הפדופילים הפעילים שמספרם מוערך בכ-30,000.
פצצה מתקתקת 

 

האם יש מישהו שמשגיח עליהם או מנטר אותם?

בשנת 2006 חוקק "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" הקובע ביו היתר כי יוקם גוף היפקח על פדופילים ועברייני מין בעלי מסוכנות גבוהה ובהתאם לצו בית משפט. על המשימה הופקדה לא משטרת ישראל אלא שירות בתי הסוהר שהקימה את יחידה "צור". היחידה מונה בין כ-50 איש שאמורים לפקח על כ1,200 איש. אך זו לא הבעיה היחידה ביחידת צור. היחידה מפקחת רק על פדופילים שבית המשפט קובע כי קיימת מסוכנות כלפיהם. בנוסף היחידה שהוקמה בשנת 2007, אינה עוקבת אחרי פדופילים שהשתחררו טרום הקמתה. היחידה מתגאה שרק 1.6% מהפדופילים שהיא עוקבת אחריהם חזרו לתקוף, אך האמת היא שכולם חזרו לתקוף ואחוז ההצלחה שלה עומד על 1.6%.


האם יש סימנים חיצוניים לפדופיל ואיך ניתן לזהות אחד כזה?

פדופיליה זו הפרעה נפשית והיא לא מתבטאת בסממן חיצוני כלשהו. הפדופילים יכולים להיות מכל קצוות האוכלוסייה ללא קשר לשום גורם סביבתי. הפדופילים לא מתחבאים במקום חשוך אלא מתהלכים בינינו. להלן חלק מהתפקידים שמילאו אותם פדופילים בטרם נכלאו ונכנסו למאגר:
רופא ילדים, פסיכולוג, מנקה שטיחים, טכנאי מחשבים, מורה, סייע לגננת, נהג הסעות, איש עסקים, מנכ"ל, עו"ד, מנהל בית ספר, מאמן כדורסל, מאמן חדר כושר, מאמן כדורגל, שחקן תיאטרון ועוד. ישנם חוקרים המעריכים כי ילד שנפגע מעבירת מין, בבגרותו יש לו סיכוי גבוה יותר להיות עבריין מין בעצמו.


האם יש קבוצת סיכון לנפגעי עבירות מין?

לא. גם ילדים וגם מבוגרים מותקפים מינית ללא הבדלי דת, גזע, מגדר, מצב סוציו-אקונומי, מיקום גיאוגרפי והשקפה פוליטית.

האם יש קשר או היכרות מוקדמת בין הפדופילים לילדים?
הרבה אנשים טועים לחשוב שרוב הפדופילים הם אנשים זרים שמסתתרים בפינות רחוב ומסתובבים ליד גני ילדים. אך הנתונים הסטטיסטים מראים אחרת:
30% מהפדופילים שייכים למשפחה של הנפגע (אבא, סבא, דוד, אח וכו'), ו- 60% מהפדופילים בעלי היכרות מוקדמת עם הנפגע (בייביסיטר, שכן, מורה, חבר של המשפחה וכו'). ב- 90% מהמקרים הפדופיל צד את הקורבן לאחר היכרות מוקדמת ורק 10% מהפדופילים הם זרים לחלוטין לקורבן.

באיזו תדירות מתרחש פגיעה מינית בילדים?
מחקרים במדינות מערביות מקבילות מראים כי אחד מכל שישה ילדים ואחת מכל ארבע ילדות הם והן קורבנות של תקיפה מינית לפני גיל 18. בארה"ב למשל, 300,000 ילדים וילדות נפגעים ונפגעות מינית בכל שנה, ואלו הם הנתונים הפורמליים של משפחות שהלכו להתלונן במשטרה מתוך אמונה במערכת.  בישראל מתרחשים מספר תהליכים שיוצרים את המספר האסטרונומי הבא: 273 ילדים וילדות נפגעים ונפגעות מינית כל יום. הנתון המדהים הזה מורכב מכמה נתונים: ילדים רבים אינם מבינים שעברו הטרדה מינית, אלו שכן מודעים לפגיעה לא משתפים את הסביבה הקרובה שלהם (לפעמים הפוגע הוא חלק מהסביבה הקרובה, ובדר"כ הקטין יפתח דיכאונות קשים ואף יגיע עד כדי פגיעה עצמית). לאחר שהידיעה נודעה להורים, חלקם הגדול אינו מאמין במערכת, מתנחם בעובדה שהאקט אינו ממשיך עוד ומעדיף להימנע מהגשת תלונה. אלו שכן מגישים תלונה, רוב התיקים נסגרים עקב אוזלת ידה של המשטרה ומחסור בכוח אדם כדי לחקור את המקרה. 

 

אילו אלמנטים משפיעים על הסיכון של הילדים להפוך לנפגעי תקיפה מינית?
גיל:

– גילאי 0 – 3 מהווים 10% מהקורבנות.
– גילאי 4 -7 מהווים 28.4% מהקורבנות.
– גילאי 8 – 11 מהווים 25% מהקורבנות.
– גילאי 12+ מהווים 35.9% מהקורבנות.
– ככלל, ילדים מבוגרים יותר נוטים להיות בסכנה גדולה יותר לניצול מיני.

מגדר:
בנות נוטות להיות בסכנה גדולה יותר לניצול מיני מאשר בנים, אך בנים מותקפים יותר ע"י פדופילים מחוץ למשפחה.

נכות:
ילדים עם מוגבלויות נמצאים בסיכון מוגבר להיות נפגעי עבירות מין, במיוחד אם המוגבלות שלהם משפיעה על תפקודם היומיומי כמו עיוורים, חירשים ובעלי פיגור שכלי.

הערכה עצמית:
ילדים עם הערכה עצמית נמוכה יהיו חשופים יותר לעבירות מין מילדים אחרים.

מאפיינים משפחתיים:
משפחה חד הורית או יתמות מעלה את סיכוייו של הילד או הילדה להיות נפגעי עבירות מין. ישנם חוקרים שמצאו כי הסיכוי של ילדים במשפחות חד הוריות להיות נפגעי עבירות מין הוא כפול (במיוחד אצל משפחות עם אבא מטפל), וילדים המתגוררים במשפחות אומנות ללא הוריהם הביולוגים הוא פי 3 בהשוואה לילדים "רגילים".

מהם מאפייני ההורים המשפיעים על הסיכוי של הילד להיות נפגע עבירת מין?
חוקרים מצאו שהורים עם היסטוריה של נפגעי עבירות מין נמצאים בסיכון גבוה פי 10 שילדיהם יהפכו לנפגעי עבירות מין; 
ריבוי מטפלים עבור הילד; הורה שיש לו/ה מאהבים רבים; מכורים לסמים ואלכוהול; מצב סוציו-אקונומי נמוך; בידוד חברתי וסודות משפחתיים; נישואים לא מספקים או אלימות בין בני הזוג; הורים הנוטים להשאיר את ילדיהם לבד בבית ללא השגחה נאותה; היסטוריה של התעללות בין בני משפחה אחרים (אחים, דודים וכו')

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הפדופילים?
להקים מאגר פדופילים הנגיש לציבור. המלחמה בפדופילים היא מלחמה יומיומית, עיקשת ומתישה. אבל, בהחלט ניתן לעשות הרבה דברים למיגור והקטנת התופעה. מעבר לעובדה שאפשר לבצע חקיקה שתגדיל את עונשי הפדופיליה ובמקביל להזרים כספים לשיקום, צריך לשתף את הקהילה בשמירה על מחלתם של הפדופילים וזאת על ידי מודעות. בארה"ב יש מאגר פדופילים ועברייני מין ובו ניתן למצוא את כל עברייני המין שביצעו עבירה כלשהי עד 20 שנה מיום שחרורה בכלא. המאגר ממפה את עברייני המין ומחייב אותם להגיע לתחנת המשטרה המקומית כל שנתיים, לעדכן את תמונתם במאגר, פרטים אישיים, מקום עבודה ומספר טלפון של קצין המבחן של אותו עבריין. מעבר לכך, כל עבריין מין שמגיע לשכונה חדשה מחויב לעבור בכל השכונה ולהודיע לתושבים כי הוא עובר לגור בשכונה שלהם ואת מהות העבירה שלו.

בישראל לעומת זאת יש מאגר משטרתי סגור לציבור, ורק מי שמשרת במשטרה יכול להיזהר מאותם פדופילים, סוג של פריבילגיה. בישראל מאמינים שיחידה בת 50 אנשים ומאגר משטרתי חסוי יכול להשתלט על עשרות אלפי הפדופיל המסתובבים ברחובות ותוקפים כל יום ילדים. מעטים המקרים שמפורסמים בכלי התקשורת ונותנים לציבור אינדיקציה אמיתית לגודל התופעה. להלן מספר התיקים שנפתחו במשטרה בעשור  וחצי האחרונים עם חלוקה לתלונות ולפי ההגדרות המשטרתיות שלהן (במשטרה מדגישים כי הנתונים שנמסרו אינם הנתונים המלאים):
– בעילת קטינה מתחת לגיל 14 – 1,431 תיקים
– בעילת קטינה מתחת לגיל 16 – 1,070 תיקים
– בעילת קטינה בת 14-16 שאינה נשואה – 618 תיקים
– מעשה מגונה בקטינה עד 14 – 9,641 תיקים
– מעשה מגונה בקטין במשפחה – 2,616 תיקים
– מעשה מגונה בקטין עד 16 – 5,632 תיקים
– מעשה מגונה בקטין מעל 14 תוך ניצולו – 1,032 תיקים
– מעשה מגונה בפני קטין עד 16 – 2,354 תיקים
– מעשה מגונה בילד – 44 תיקים
– מעשה סדום בקטין מתחת לגיל 16 – 95 תיקים
– מעשה סדום בקטין מתחת לגיל 14 – 2,346 תיקים
– אונס או מעשה סדום בקטין בן משפחה – 5 תיקים
– מעשה סדום בקטין 16 לא בהסכמה חופשית – 91 תיקים
– מעשה סדום בקטין בן 14 עד 16 – 578 תיקים
– מעשה סדום בקטין בן 14 עד 18 – 80 תיקים
– מעשה סדום בקטין בין 14 עד 18 במשפחה – 104 תיקים
– מעשה סדום בקטין בן משפחה – 323 תיקים

סה"כ עבירות פדופיליות שנתפסו על ידי המשטרה: 28,555 עבירות

 

בטרם שימוש בפרטי המאגר, אנא הקדישו מספר דקות להסבר אודותיו
מאגר זה מכיל נתונים על מאות עבריינים שביצעו עבירות מין בילדים ובקטינים מתחת לגיל 18. חלקם ביצעו עבירה בודדת וחלקם עבריינים מועדים החוזרים על העבירות בדרכים כאלו ואחרות. המאגר מבוסס על מידע שפורסם כבר בתקשורת ואינו חושף מידע חדש. כל הנאשמים, ללא יוצא מן הכלל, הורשעו ע"י בית המשפט. האתר מרכז מידע רב ככל האפשר על העבריינים, בכדי לאפשר לציבור לנקוט במשנה זהירות: שם, שנת לידה, מגורים אחרונים, מהות העבירה, גזר דין, תאריך גזר הדין, כתבות בנושא וכמובן תמונה כדי שיהיה אפשר לזהות את העבריין ולהיזהר ממנו. מאגר זה, כמו מאגרים טובים ואחרים אינו חושף פרטי קטינים שנפגעו, קטינים שפגעו ופדופילים שחשיפתם יכולה להוביל לחשיפת הקורבנות (גילוי עריות). המאגר מתעדכן באופן שוטף. מומלץ לבקר בו לפחות פעם בשבוע. המאגר עושה כמיטב יכולתו להביא לציבור מידע בדוק, אמין ומעודכן. אם בכל זאת גיליתם פרט שגוי באתר ו/או במידה ונאשם הגיש ערעור וזוכה, מוזמנים לעדכן אותנו דרך כתובת המייל malki.eliran@gmail.com ואנו נדאג לעדכן את המידע.

5 תגובות על המאגר האזרחי לפדופילים

  1. פינגבאק: פדופילים – מי, מה, למה ואיך | הבלוג של אלירן מלכי

  2. פינגבאק: הזכות לדעת – האונס והרצח של מייגן קאנקה | הבלוג של אלירן מלכי

  3. פינגבאק: פצצת מין מתקתקת | הבלוג של אלירן מלכי

  4. פינגבאק: הזכות לדעת – האונס והרצח של מייגן קאנקה | פרוקטובלוג

  5. דליה הגיב:

    מה לגבי אלו שלא מופיעים במאגר, כמו השכן שלי… כיוון שהוא הסכים לקבל שיקום, אז שמו לא פורסם ויש צו איסור פרסום, כאלה תמיד יעדרו מהמאגר, ואלו פצצת מין מתקתקת…הוא עדיין עצור על אונס קטין, ובגלל שיש איסור פרסום, קיים חשש לפרסם פה במאגר את שמו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s