כל הדרך למטה

פרשת האישה והנערים מקרית גת מסרבת להיעלם. לאחר שהשפילו את האישה בכל דרך אפשרית: קראו לה זונה, קבעו שיש לה איידס, אמרו שהיא פדופילית חסרת תקנה. כעת מתגלים להם ממצאים חדשים – מי ידע, מי שתק, איך היה ניתן למנוע את המחדל, האם הפסיכיאטר המחוזי שקבע שהאישה בריאה לחלוטין בנפשה עשה בעבר טעויות בהבחנה ואיך כל הנושא קשור לרוצח הסדרתי אדם איטל?

פרשת האישה והנערים לא יורדת מהכותרות. כמו כל פרשה לא מאוזנת אשר מביעה מצד אחד את האישה ומצד שני חבורה של נערים, יש חוסר פרופורציה בכמות האש והגידופים שהצד "הבודד" במערכה סופג (בעבר פרסמתי פוסט בנושא). בתחילת הפרשה רבים כינו אותה זונה חולת איידס. לאורך הזמן התגלו לא מעט עדויות שציירו אישה מסכנה וחסרת אונים שהייתה זקוקה לטיפול צמוד של הרווחה בעיר שכשלו פעם אחר פעם.

עדות ראשונה: בשנת 2011, לשכת הרווחה בקרית גת קיבלה עדויות על מספר גדול של קטינים הנוהג לפקוד בתדירות גבוהה את ביתה של החשודה ולקיים עימה יחסי מין. החשודה אף הצהירה בפני גורמי הרווחה בעיר "קבוצה של נערים יוצרים איתי קשר ונפגשים איתי כדי לקיים יחסי מין. קשה לי לסרב להם, אני צריכה עזרה". בדוח פנימי שנכתב בזמנו באגף הרווחה צוין כי לא ניתן להתעלם מאורח חייה של החשודה המסכן את בריאותה הנפשית. לאחר כל הדברים שנכתבו, והפנייה האישית של החשודה עצמה, באגף הרווחה לא מצאו לנכון לפנות עם הדברים למשטרה.

עדות שניה: בשנת 2012 פנתה החשודה לשירותי הרווחה והצהירה בשנית "מגיעים אלי נערים בחבורות ומקיימים איתי יחסי מין. הם מגיעים אליי בכל מקום אני רוצה לשבור את מעגל השתיקה, להפסיק עם זה ולצאת לדרך חדשה". שירותי הרווחה הציעו לנאשמת להשתלב בהוסטל אך היא סירבה. בשירותי הרווחה הרגישו שעשו את המינימום הנדרש והחליטו לסיים את הטיפול בפרשה וגם הפעם אף גורם ברווחה לא מצא לנכון להעביר את הפנייה למשטרה.

עדות שלישית: זמן קצר לאחר פניית החשודה, אחותה פקדה בעצמה את שירותי הרווחה והפצירה בהם לעזור לה תוך כדי שהיא מדגישה כי מצבה הנפשי כלל לא תקין. האחות הצהירה כי עשרות נערים פוקדים את ביתה מידי יום, מצבה מדרדר והמשפחה לא מצליחה לעזור לה. מספר חודשים לאחר מכן גם אמה של החשודה שבה והתחננה בפני גורמי הרווחה וביקשה את עזרתם. האם הצהירה שוב כי מספר רב של נערים פוקד את ביתה של האישה וגם הפעם אף נורה לא נדלקה במשרדי הרווחה בעיר.

עדות רביעית: יועץ חינוכי מאזור הדרום התקשר לגורמי הרווחה בעיר לאחר שתלמידים בבית הספר בו הוא פועל הצהירו בפניו כי הם נוהגים לפקוד את ביתה של האישה ולקיים עימה יחסי מין עבור חמישים שקלים. היועץ הוסיף כי כל זה קורה לעיני ילדה בת שנתיים. ברווחה הזדעזעו מסיפורו של היועץ ויצרו קשר באופן בהול עם האישה לברר את פשר הדברים. האישה בתגובה טענה כי הנערים כבר לא מטרידים אותה, מה שהרגיע את דאגתם הרבה של אנשי הרווחה בעיר והנושא נסגר. האם הועברה הודעה מסודרת למשטרה – לא.

קרדיט: אתר "הארץ"

ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, התראיין לאולפן שישי על פרשת האישה והילדים. עם חיוך זחוח ופטריארכלי מסביר ראש העיר, שבמקרה מחזיק גם בתיק הרווחה, שאין מה לעשות. ראש העיר לא מבין למה עושים כל כך הרבה רעש מסיפור על אישה שקיימה יחסי מין. מר דהרי היה מעט בלחץ כאשר אחד האבות העלה את סוגיית האיידס, אך משהתברר שהאישה נקייה – הכל בסדר, הילדים בסך הכל עשו קצת חיים. לנוכח דאגתו של הציבור הרחב, הילדים לא נפגעו כלל במהלך הסיפור הזה. אף ילד מוצף הורמונים בגיל 13 לא נאנס ע״י האישה שגררה אותו למיטתה, הפשיטה אותו מבגדיו ועשתה בו כרצונה. חלומם הרטוב של ילדים בני 13 זה להיאנס ע״י אישה (גם בגילאים מבוגרים יותר). האישה, שהפסיכיאטר המחוזי קבע בצורה תמוהה ולא מובנת בעליל שהיא שפויה לחלוטין (קיימה יחסי מין עם עשרות ילדים ביום, ילדה ברחוב על ספסל, איבדה תינוק וילדתה בת השנתיים נלקחה ממנה) רחוקה מלהיות בריאה. כל בר דעת יכול להבין זאת גם בלי הסמכתו בבריאות הנפש. אפילו אישה נימפומנית איננה פעילה מינית כמו הגברת מקרית גת. אך אין הדבר משנה כלל כאשר אדם אינו יכול להגן על עצמו מעצמו, גורמי הרווחה בעיר הם אימפוטנטים וראש העיר מנצח על כל התזמורת הגיהנומית הזו בעיניים בוהקות מאושר.

אדם איטל הוא רוצח סדרתי שהתגורר בבאר שבע ופעל תחת העבריין יניב זגורי. אביו של אדם, אבי איטל, הוא מורה לנהיגה המחזיק שבעה כלי נשק ברישון. בתאריך 2.2.2007, אדם רצח 2 תיכוניסטים בפיצוציה בבאר שבע. חודש וחצי לאחר מכן, 23.3.2007, אביו של אדם השאיר מכתב לבת זוגו שהסיקה מכך כי הוא מתכוון לפגוע בעצמו. נשאלת השאלה למה מורה לנהיגה מחליט יום אחד לקום ולהצהיר כי הוא מתכוון לפגוע בעצמו, המשטרה מחליטה לאסוף ממנו את כלי הנשק. 12.4.2007, שני עבריינים נרצחים במטווח מחוץ לבאר שבע, הפלאפון של אדם איטל נקלט בזירה והוא נכנס למעצר בית בבית אביו. 15.9.07, רועי תשובה נרצח. אדם אחראי לחמש מעשי רצח תוך חצי שנה.

ד"ר מיכאל דוברוסין, סיים את לימודי הרפואה בשנת 1978 ובשנת 1996 הוכשר כפסיכיאטר בבית החולים בברית המועצות. ד"ר דוברוסין מחלק את זמנו בין סניף קופ"ח מכבי ברמת גן לבין קרית הממשלה בבאר שבע שם הוא מתפקד בתור הפסיכיאטר המחוזי באזור הדרום. בתאריך 19.10.07 אבי איטל, אביו של הרוצח הפסיכופט שרק חודש לפני חבר של בנו נרצח באופן מפתיע, מתייצב אצל ד"ר דוברוסין. אבי הגיש בקשה לקבל את כלי הנשק שלו בחזרה והוא מחויב לעבור בדיקה אצל פסיכיאטר. ד"ר דוברוסין קבע כי הוא כשיר לחלוטין. האב, שהבן התגלה כפסיכופט ואיים להתאבד במכתב לבת זוגתו, נמצא ע"י הרופא כשיר לחלוטין לשאת נשק. ועדת הערר שבחנה את הדוח של ד"ר דוברוסין קבעה כי "למרות חוות דעת הרופא המומחה, אשר הקלה עם חומרת ומשמעות הרמיזות במכתב העורר על כוונות אובדניות, הועדה סבורה שבמקרה הזה גובר החשש לחיי העורר ולשלומו, ולשלום זולתו (שהוא גם חששה של המשטרה), חשש שנותר בעינו גם אחרי קבלת חוות דעת הרופא המומחה" (מתוך פסק דין של השופטת דברת שרה – איטל אבי נגד מדינת ישראל -משרד הפנים).

בינואר 2008, לאחר התפוצצות הפרשה התראיין אבי איטל לרפי רשף על בנו אדם. אבי ניסה לגונן על בנו מהשאלות שרפי זרק לכל פינה אפשרית עד שלבסוף הם הגיעו לשורה התחתונה:
רפי רשף: "גם בבוקר שאלתי אותך והיה ויורשע בבית משפט איך תתמודד ולא קיבלתי תשובה ברורה".
אבי איטל: "אני אמרתי לך בבוקר, אני אצטרך לתרום את גופתי למחקר. כי, אני מצטער שאני מחייך, זה עצוב מאוד".

את ההבחנות הפסיכיאטריות של ד"ר מיכאל דוברוסין יש לחקור לעומק. איך יכול להיות שהפסיכיאטר המחוזי פספס פרט כה משמעותי בשיחה עם אבי איטל? איך סיפור ענק כזה על אדם נורמטיבי, שכביכול גילה כי בנו נמצא עמוק מאוד בעולם הפשע ונכנס לדיכאון קליני אשר גרם לו לרצות לשים ככל הנראה קץ לחייו, עובר לפסיכיאטר מתחת לאף? האם יכול להיות שסיפורי זוועה אחרים גם מתקבלים בקלות ראש אצל ד"ר דוברוסין? האם יכול להיות שהסיפור של האשה מקרית גת ששכבה עם 30 נערים בכל יום הוא נורמטיבי לחלוטין בעיני ד"ר דוברוסין? מסתבר שכן.

שר הרווחה, מאיר כהן, אמר בתגובה כי מדובר ב"כשל רב-מערכתי". גורמים במשרדו מסרו כי עם סיום הבדיקה בנושא, לא מן הנמנע כי השר ייאלץ להדיח בעקבות המקרה בעלי תפקידים באגף הרווחה של העיר הדרומית.

מעיריית קריית גת נמסר: "במהלך השנים סירבה הגברת למספר מסגרות שאליהן הושמה ואף לוותה בידי עובדת סוציאלית פרטנית. יצויין כי במהלך שנים אלה, לא נתקבלה אף תלונה אחת על יחסים אסורים על פי חוק. מתן הסעד לגברת נסב סביב ניסיונות עיקשים להביאה למוטב ולשפר כשירותה ההורית והאזרחית, גם תוך שיתוף פעולה עם משפחתה המורחבת".

את תגובתו של ד"ר דוברוסין לא ניתן היה להשיג עד פרסום הכתבה. תגובתו תעלה בהמשך במידה והיא תישלח.

 

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה תחקיר, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על כל הדרך למטה

  1. Netta Gabai הגיב:

    צודק במאה אחוז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s