ולזה יקירי קוראים דמוקרטיה

למה מכל המוסדות הדמוקרטים שיש לישראל, המנגנונים המשפטיים, מבקר המדינה, מערכת המשפט ששלחה נשיא, ראש ממשלה ועוד שורה של שרים וחברי כנסת מאחורי סורג ובריח, למה מכל הרשימה המכובדת הזו, דווקא חברת כנסת אחת בשם חנין זועבי היא סמל הדמוקרטיה הבלתי מעורער של מדינה ישראל?

בשנת 1953, פרסם עיתון "קול העם" כי ממשלת ישראל מצטרפת למחנה מציתי המלחמה ומספסרת בדם הנוער הישראלי. שר הפנים דאז, ישראל רוקח, רתח מזעם והחליט להעניש את העיתון ע"י הוצאת צו ממשלתי השואב (גם כיום) את כוחו מ"תקנות לשעת חירות". רוקח סגר את עיתון קול העם למשך עשרה ימים, והאחרון פנה לבג"ץ והלין על הפגיעה בחופש הביטוי. כבוד השופט, שמעון אגרנט, קיבל את עתירת העיתון ובפסק דין תקדימי ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל. השופט אגרנט יצר את הכלי המשפטי החשוב ביותר של חופש הביטוי הישראלי – "מבחן הודאות הקרובה" אשר מעמיד את חופש הביטוי ואינטרס מוגן אחר על המאזניים ובוחן, בעזרת כלים משפטיים, מתי האינטרס המוגן נחוץ יותר לחברה מאשר חופש הביטוי.

57 שנים לאחר מכן, בשנת 2010, יצאו שש אוניות לישראל תחת הכותרת "משט השלום" ועליהן ח"כ חנין זועבי. המשט ניסה לפרוץ את הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, ובניסיון לעצירת המשט ע"י צה"ל, הותקפו החיילים בברוטליות ע"י פעילי השלום. במהלך הפעולה נהרגו תשעה טרוריסטים בעימות עם צה"ל. מעבר לנוכחות השערורייתית של זועבי על המשט, יצאה חברת הכנסת לסבב ראיונות בתקשורת והעידה כי פעילי השלום עברו התעללות ונרצחו באכזריות ע"י חיילי צה"ל (וזאת על אף העדויות מהשטח). דבריה הביאו להתקוממות ציבורית נגדה עד כדי פסילת התמודדותה בבחירות 2013 ע"י ועדת הבחירות המרכזית (הנשלטת ברובה ע"י קואליציית הימין). בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים, החליט בפה אחד לא לאשר את פסילתה של ח"כ זועבי וזאת על אף התבטאויותיה הפרובוקטיביים בתקשורת. חופש הביטוי וחסינותה כחברת כנסת ניצחו את הזלזול הבוטה בלאום הישראלי.

חנין זועבי בבית המשפט

לפני מספר ימים, כאשר האומה היהודית כולה דואגת לגורל הילדים החטופים, התראיינה ח"כ זועבי לרדיו והצהירה כי החוטפים אינם טרוריסטים. הפרובוקטיבית הסדיסטית הזו, כל כך נהנית לחפור בפצעים הפתוחים של האומה היהודית עד שהתגובות שלנו תואמות את הציפיות שלה. מספר אזרחים הגישו תלונה במשטרה, ח"כ הגישו בקשות להסרת החסינות ולהעמידה לדין פלילי על הסתה והפגנות התקיימו מחוץ לביתה. מצער להודות בכך, אך ח"כ זועבי יודעת כי היא פועלת תחת מטריית ההגנה של חופש הביטוי והחסינות. היא צועדת באזורים החשוכים והאפלים של חופש הביטוי, במקומות שגורמים לכל בית יהודי בעולם להתקומם נגדה, אך עדיין זהו פרצופו של חופש הביטוי, אנחנו אוהבים אותו בהפגנות חברתיות כנגד הממשלה והמשטרה אך לא מעוניינים לראות אותו פועל נגדנו.

גם בדמוקרטיות המפותחות ביותר בעולם אין חופש ביטוי מוחלט. חופש הביטוי של הפרט, מעצם היותו יחיד הפועל בתוך קולקטיב, תמיד יהיה תחום אפור. הדמוקרטיה לא נמדדת במה שהיא מאפשרת ליחידים בחברה לעשות אלא במה שהיא מוכנה לספוג. ח"כ חנין זועבי היא אישה שפלה ואם נניח לרגע את הפרובוקציות שלה בצד, מבחינה פרלמנטרית היא איננה חברת כנסת מבריקה. היא לא הניחה שום הצעת חוק משמעותית בכל הקריירה הפוליטית שלה ואין לה שום חותם ציבורי מלבד פעולות אנטי ישראליות. אך עם זאת ולמרות הקושי שבדבר, זועבי עושה עבורנו את מלאכת ההסברה הטובה ביותר שיכולנו לבקש. בכל פעם שהיא מתראיינת לאל ג'זירה או לטלוויזיה האירנית, ומסבירה לעולם כמה ישראל היא מדינה פשיסטית, לא מוסרית ולא שוויונית, היא שוכחת שישראל היא זו שאפשרה לאישה, פלסטינית, מוסלמית, עם דעות מנוגדות לחלוטין לקונצנזוס הישראלי אשר בכל הזדמנות אפשרי מגדפת אותה, להיכנס לפרלמנט הישראלי ולהביע את דעותיה בחופשיות מוחלטת וללא סתימת פיות. ח"כ זועבי היא אולי הדוגמה לפרי הרקוב ביותר בחופש הביטוי, אך לזה יקירי קוראים דמוקרטיה.

אודות הבלוג של אלירן מלכי

עיתונאי. פילוסוף לשעת ערב. אמן לחימה בתחנות רוח. כותב כעת במעריב, בעבר כתב בכלכליסט.
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוליטי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s