השופטת, ניצול השואה וסימני השאלה

חנן שמילוביץ׳ הוא ניצול שואה כבן 80 שעשה שימוש לא הוגן בקרקע החקלאית שיש ברשותו. השופטת פסקה כי עליו לשלם 200,000 ש״ח ב-24 תשלומים שווים או לרצות עונש מאסר. כבוד השופטת רבקה גלט, ששלחה את מר שמילוביץ׳ למאסר, הייתה מעורבת בעבר במקרה של דיווח לא הוגן בשעות עבודה בעת שירותה המשטרתי. ההבדל שסגן ניצב רבקה גלט קיבלה הערה משמעתית בתיקה האישי והפכה עם השנים לכבוד השופטת רבקה גלט וניצול השואה חנן שמילוביץ׳ נשפט, נשלח לכלא ונשאר ניצול השואה חנן שמילוביץ׳.

סגן ניצב רבקה גלט כיהנה כראש אגף התביעות של משטרת מחוז ירושלים. בין השנים 2007-2008 נעדרה סגן ניצב גלט פעם בשבוע מעבודתה לטובת לימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. העדרות מהעבודה לטובת לימודים זה דבר לגיטימי שקורא במרבית מקומות העבודה בישראל ואין עם זה שום בעיה. אולי יכולה להיות בעיה מסוימת עם העובדה שבעת ששהתה בלימודיה, דיווחה סגן ניצב גלט בדוח השעות החודשי כי היא שהתה בעבודה. על אף שהיה מדובר בעבירת משמעת חמורה, העדיף ראש האגף להסתפק במתן הערת מפקד ולהימנע מלעמידה לדין. בדיון משמעתי מול מפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב אהרון פרנקו, סגן ניצב גלט הודתה באשמה ואמרה ״אני מקבלת חלוטין את ההערה על חוסר ההקפדה״. באוגוסט 2012 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום ברמלה וזאת על אף הביקורת הציבורית שנמתחה בנושא.

חנן שמילוביץ׳ הוא ניצול שואה כבן 80 שיש ברשותו משק בכפר ביל״ו הסמוך לרחובות. מר שמילוביץ׳ השכיר את המשק לחברה חיצונית שהפעילה במקום בית אבות בניגוד לחוק. לאחר התנהלות משפטית מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה של המועצה האזורית גזר נקבע כי יש להרוס את המבנה אך שמילוביץ׳ סירב. המשפחה טוענת כי משנת 1998 מנסה שמילוביץ׳ להסדיר את הנושא ולקבל את כל האישורים בעזרת עורכי דין ואדריכלים אך אינו מצליח. בסופו של יום, הדבר הגיע לפתחו של בית המשפט ומר שמולוביץ׳ הורשע. כבוד השופטת גלט קבעה כי ״מדובר בשימושים נרחבים בעלי אופי מסחרי בקרקע חקלאית מוכרזת. בין הצדדים גובש הסדר טיעון, שלמרות חומרת העבירות, יש בדעתי לאמצו וזאת מן הטעם שמרבית השימושים כבר פונו והן בשל הנסיבות המיוחדות של הנאשם שהינו ניצול שואה כבן 80״. השופטת קבעה כי על מר שמילוביץ׳ לשלם 200,000 ש״ח או לחלופין להמיר את הקנס במאסר בכלא. מר שמילוביץ׳ פנה לבית המשפט והצהיר כי הוא חקלאי כבר מעל 40 שנה שבמהלך התקופה מחלותיו גברו עליו וכעת הוא מתפרנס אך ורק מהשכרת המבנים בשטח. הפרנסה היחידה שלו זו קצבה של 1,800 ש״ח מביטוח לאומי ואין ביכולתו לשלם את סכומי הכסף הנדרשים ממנו. הועלתה הצעה לשמילוביץ׳ למכור את ביתו אך הוא סירב ״אם אמכור את הנכס, לא נשאר כלום״ ולשמולוביץ׳ לא נשאר ברירה אלא ללכת לכלא.

ניצול שואה, שנרדף ע״י הנאצים וסבל כל חייו מפוסט טראומה, יושב כעת בכלא מעשיהו עם פושעים ועבריינים מכל הסוגים. אותו ניצול שואה אמור לעבור בזמן הקרוב צינתור בו הוא יהיה מלווה באזיקים בחדר הניתוח ובחדר ההתאוששות כמו אחרון היהודים. לאותו יהודי נחמד אין אופק בחייו, הוא לא יכול לגמול בחסד לאף אדם שיסייע לו ״לצאת״ מהבלאגן אליו הוא הכניס את עצמו, אין לו חברים במקומות הגבוהים וביטוח לאומי בטח לא יגלה כל התחשבות לנוכח מצבו הרפואי והכלכלי. שוב אנחנו עדים אך מערכות השלטון רומסות את האזרח הקטן שאינו מקורב לצלחת מקבלי ההחלטות. ראוי היה שמר שמילוביץ׳ אכן ישלם על מעשיו – אולי בצורה מופחתת, אולי בעבודות שירות, אולי במהלך של מאסר וחנינה באותו היום או אפילו מאסר בבית. אך לשלוח את הקשיש לכלא, ועוד על עבירה פשוטה כזו, זה פשוט חוסר צדק ואטימות לב. לפני מספר שנים, כשאותה סגן ניצב גלט ביצעה את העבירה ה״משמעתית״ (שעלתה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף, ואפשר למצוא נקודות משיקות בין שני המקרים), היא הצליחה לצאת מהתסבוכת ולהתמנות לשופטת מכובדת בישראל ובכל זאת היא איננה מצליחה למצוא דרך יצירתית שהקשיש ישלם את חובו לחברה. ראוי היה שכבוד השופטת, עם כל הכבוד הראוי, תגלה מעט חמלה לניצול השואה ותזכור מה היה קורה אילו אותם קציני משטרה שהחליטו לא להחמיר איתה, היו נוקטים בקו אחר. לפעמים הצדק בבית משפט הוא לא מאחורי סורג ובריח אלא בתוך ליבם של השופטים, או במילים אחרות, העולם היה ממשיך להסתובב גם אם בית המשפט היה מגלה יצירתיות ומעגל פינות (בחומרת העונש) כלפי ניצול שואה בן 80.

הכתבה בידיעות אחרונות על כבוד השופטת רבקה גלט

הכתבה בידיעות אחרונות על כבוד השופטת רבקה גלט


אודות הבלוג של אלירן מלכי

עיתונאי. פילוסוף לשעת ערב. אמן לחימה בתחנות רוח. כותב כעת במעריב, בעבר כתב בכלכליסט.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברתי, כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על השופטת, ניצול השואה וסימני השאלה

  1. יותם הגיב:

    הטענה לגבי השופטת לא רלוונטית. ואם זה היה שופט אחר, אז העונש של שמילוביץ' היה יותר או פחות מוצדק? (חוץ מזה, העבירה שלו היא בעלת אופי אחר לגמרי).
    זה אכן תמוה מאוד שלא נתנו לו לרצות עונש אחר בהתחשב בגילו, אבל מצד שני, כמו שהזכרת, לאיש היו הזדמנויות ממושכות להמנע מבית המשפט וגזר דין ע"י הפסקת העבירה והריסת המבנים. סירב לעשות זאת – ועכשיו הוא נושא בתוצאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s