הדיינים, העסקנים וכל השאר

בעלה של מירית (שם בדוי) הכה אותה ואת ילדיה ונשלח למאסר. מירית הגישה את המסמכים הנחוצים לגירושים והגיעה לדיון בבית הדין הרבני ושם נאמר לה כי עליה לשוחח עם הבעל ביחידות אם ברצונה לקבל את הגט. במהלך השיחה הבעל גידף אותה, צרח עליה ובסוף הפגישה ביניהם הגט המובטח לא הגיע. מה השתבש?  הדיינים פשוט שכחו לעדכן את הבעל ב"עסקת החבילה" שבכלל נרקמה ביניהם לבין עסקנים מהישוב של הבעל המתנגדים לגירושים. האם בתי הדין הרבניים יכולים להמשיך לעבוד ללא פיקוח?

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל ופוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי בענייני נישואין וגירושין של בני הדת היהודית (יש להם גם סמכויות בנושאים נוספים כגון גיור, דיני אישות וכו'). השופטים בבתי הדין הרבניים נקראים "דיינים" והם נבחרים על ידי ועדת מינויים, הזהה כמעט לחלוטין לוועדה לבחירת שופטים, בראשות שר המשפטים. בדומה לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה, גם הדיונים בבתי הדין הרבניים חסויים לחלוטין על פי חוק. בשל כך פסקי הדין אינם מתפרסמים ובתי הדין מצליחים להתחמק מביקורת ציבורית פעם אחר פעם. לא פעם נשמעות האשמות חמורות במסדרונות בתי הדין הרבניים על השפעות מקורבים על החלטות הדיינים מאחורי הקלעים – פגישות 'אקראיות' בבתי כנסת, שיחות טלפון ואפילו פגישות בבתי הדיינים עצמם. מירית (שם בדוי) הייתה נשואה מספר שנים לבן זוגה ולשניים ילדים משותפים. בעלה של מירית החל להכות אותה והיא הגישה נגדו תלונה במשטרה. כתוצאה מכך הבעל נעצר, נשפט ונשלח למאסר. מירית, שאובחנה כסובלת מפוסט טראומה, עברה עם ילדיה טיפולים פסיכיאטריים על מנת לנסות ולהחזיר את חייהם לשגרה. מירית ביקשה להתגרש מבעלה ולשם כך פנתה לבית הדין הרבני על מנת להסדיר את הנושא. מספר ימים לפני הדיון הראשון בעניינם של הזוג, הגיעו שלושה שליחים לביתו של אחד הדיינים על מנת לשוחח עמו על התיק. השלושה ביקשו לדחות את הדיון של מירית ובעלה עד שהבעל ישתחרר ממאסר. הדיין הסביר לשליחים כי עליהם להגיש בקשה מסודרת ולהפקיד סכום של 100,000 ₪ ערבון. לאחר שהדיון בעניין הזוג נדחה, פנו השליחים אל הדיין בשנית וביקשו שכעת תינתן אפשרות לבעל לשוחח עם אשתו למשך כחצי שעה ואם לאחר מכן היא עדיין תרצה להתגרש הבעל יעניק לה את הגט. ביום הדיון הציעו הדיינים כי מירית ובעלה ישוחחו ביחידות כחצי שעה על מנת לנסות להגיע לשלום בית ובמידה והגישור יכשל הבעל יעניק לה את הגט המיוחל.

קרדיט: מוטי מילרוד ("הארץ")

מירית סירבה לשוחח עם הבעל ביחידות אך הדיינים כפו עליה לעשות זאת ואף פסקו כי השיחה תהייה ללא נוכחות עורכי הדין של הצדדים. הדיינים, שהסתמכו על המלצות השליחים, לא דאגו לוודא את פרטי "העסקה" אל מול הבעל והאם הוא מסכים לשיחה של חצי שעה תמורת גט. במהלך השיחה הבעל החל לקלל את מירית אל מול הדיינים אך אלו לא התערבו והסבירו לה שכדאי לה לסבול עוד קצת בשביל לקבל את הגט. בתום השיחה הבעל הכחיש כי מישהו סיכם איתו על גט תמורה השיחה. האישה הגישה תלונה כנגד הדיינים לנציב תלונות השופטים אליעזר גולדברג שקיבלת את תלונתה במלואה. הדיין דחה את התלונה והאשים את עורכת דינה של מירית ביחסים עם עורך דינו של הבעל. גולדברג דחה את הסבריו של הדיין ומתח ביקורת קשה על טוהר ההליך המשפטי. עורך דינו של הבעל הודה כי אין כמעט תיק בבית הדין הרבני שעסקנים אינם מעורבים בו. בישראל 2014 מערכת בתי הדין הרבניים עובדים ללא פיקוח. ישנם דיינים ותיקים המתגאים 'בקשר בלתי אמצעי' עם בני משפחה ועסקנים כאלה ואחרים בעת הדיונים וזאת על מנת להגיע להסדר בין הצדדים. במקום בו בני אדם מקבלים החלטות שיפוטיות ואין עליהם פיקוח, הדבר עלול להוביל לפיתוח תרבות של 'מאכערים' ולהציב את בין הדין הרבני באור שלילי של שחיתות וחוסר הוגנות באשר לפסיקותיו. לאור המקרה של מירית, שהוא אינו מקרה חריג, ראוי שועדת החוקה, חוק ומשפט תיתן את דעתה בנושא ואף תשקול להקים גוף ציבורי חיצוני לפיקוח על התנהלות בתי הדין הרבניים.

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברתי, כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s