"המחקרים המדעיים" שתומכים במריחואנה – תרמית.

בשנים האחרונות מסבירים לנו כמה סמים קלים הם בלתי מזיקים ואפילו בעלי סגולות רפואיות שלאנושות אסור להתעלם ממנה. אבל האם באמת צריכת מריחואנה יכולה למנוע גלוקומה, מה ההשפעה הרחבה שלה על האוכלוסייה ואיך יכול להיות שכל המחקרים בתחום אינם מדברים על צרכנים מזדמנים? 
(מאת ג'וסף פרסון, הוושינגטון פוסט)

23 מדינות בארה"ב כבר אישרו לתושביהם לקבל מרשמי מריחואנה לצרכים רפואיים, מה שהקל באופן משמעותי על תומכי הלגליזציה למתג את הסם כ"בלתי מזיק". ישנם אנשים שאף לוקחים את התיאוריה הזו כמה צעדים קדימה ומתארים את הסם כ"בטוח" ואפילו "בריא". כל הדברים הללו מובילים לכך שהמצביעים באורגון (Oregon) ואלסקה (Alaska), בנוסף לוושינגטון, עלולים להצטרף לקולורדו ומדינות אחרות המאפשרים שימוש במריחואנה. הבעיה היא שמריחואנה, מבחינה עובדתית, היא לא בלתי מזיקה. חסידי הסם משחקים עם העובדות המדעיות כדי שיתמכו באג'נדה שלהם וטוענים כי הסם מזיק רק אם משתמשים בו לא נכון – ממש כמו מכונית. זה בסדר שאנשים יאמינו שאין שום סיבה לנהל מלחמת חורמה נגד משתמשים עצמאיים, אבל מפה ועד להדוף ולהכחיש את ההשפעות המזיקות של המריחואנה – הדרך היא ארוכה מאוד. הסכנות של שימוש במריחואנה הן אמיתיות לחלוטין לפי מחקרו האחרון של ויין הול (Wayne Hall) שסקר 20 שנות ספרות מדעית בנושא. הול הוא אחד מהיועצים של ארגון הבריאות העולמי בנושא התמכרויות ומנהל את אוניברסיטת המחקר קווינסלנד (Queensland) לחקר התמכרויות בקרב נוער והסכנות שיש להתמודד איתם.

כאשר הממשלה מחליטה להפוך סמים לחוקיים, היא איננה יכולה להתעלם ממה שאותם סמים עלולים לעשות לצרכנים. הגישה הליברלית נגסה ביותר מידי ליברליות אצל המשתמשים – גם הצרכנים הרפואיים וגם צרכני הפנאי. הנה דוגמה: חסידי הסם טוענים שמריחואנה יכולה להאט או לעצור נזק שנגרם כתוצאה מגלוקומה (מחלה הגורמת לנזק בעצב הראיה, לרוב כתוצאה מלחץ, וגורמת להתדרדרות ביכולת הראייה עד עיוורון מוחלט) וזאת על ידי הורדת הלחץ בעין. אבל פרופסור הנרי ד. ג'מפל (Henry D. Jampel), מומחה לרפואת עיניים, מצביע על כך שמריחואנה יכולה לגרום להחמרה במחלת הגלוקומה. "למרות שמריחואנה גורמת לירידה בלחץ המופעל על העין, היא גם גורמת לירידה בלחץ דם. לחץ דם נמוך יכול לפגוע באספקת הדם לעצב האופטי של העין מה שיכול להוביל לפגיעתו" אומר הנרי.

מעבר ליישומים הרפואיים, תומכי הלגליזציה טוענים שמריחואנה צריכה להיות זמינה לצריכה שאיננה רפואית (פנאי) בגלל שהיא בלתי מזיקה ולא ממכרת. אך המרכיב הפעיל בתוך המריחואנה, THC, הוא מרכיב פסיכואקטיבי רב עוצמה העשוי לגרום להזיות או מחשבות שווא העלולות להפריע לפעילות התקינה של המוח ולזיכרון. המחקר של הול מצא כי שימוש במריחואנה מכפיל את הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה. המחקר גם מצא כי אחד מעשרה מבוגרים שצורכים מריחואנה באופן קבוע הופכים להיות תלויים בו. וישנה סבירות גבוהה כי משתמשים כבדים בסם המריחואנה יעשו טרנספורמציה לסמים קשים יותר. המחקר גם מדגיש את הסכנה שמריחואנה מהווה לבני נוער – אחד מכל שישה בני נוער המשתמשים בסמים קלים מפתחים תלות. מחקרים אחרים מגבים את אותן הזהרות: בסקירה ספרותית שהתבצעה לאחרונה שכללה בדיקה של יותר מ-120 מחקרים בתחום, מצאו כי נערים שהשתמשו במריחואנה פיתחו התמכרות לסמים פסיכוטיים אחרים (נייס גיי וכו'), שגם הם מובילים לסכיזופרניה. מחקר אחר הראה שמריחואנה גורמת לירידה ברמת הIQ אצל נוער ובעיות בזיכרון.

בעוד שהמדינות התומכות במריחואנה חוקית מגבילות את השימוש לבני 21 ומעלה, מחקרים הוכיחו קשר ישיר בין צריכה מוגברת של מריחואנה ובעיות זיכרון לטווח ארוך לצד בעיות רפואיות אחרות אצל מבוגרים. מריחואנה מהווה גם סיכון לנשים בהריון: עוברים בתת-משקל, התפתחות מוח פגומה מה שמוביל לבעיות התנהגות בקרב המתבגרים. בעוד שחסידי הסם טוענים שבלתי אפשרי לסבול ממנת יתר של קנאביס, זה לא אומר שאין מקרי מוות הקשורים בשימוש במריחואנה. רק בשנה האחרונה, מספר מקרי מוות בדנבר (Denver) היו קשורים למריחואנה למאכל, וזה עוד בלי להזכיר את מספר תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו כתוצאה משימוש בסם. המחקר של הול, המנתח מחקרים אפידמיולוגיים וראיות מעבדה ממספר מחקרים, מוכיח כי נהיגה לאחר עישון מריחואנה מכפילה את הסיכון לתאונת דרכים.

בגלל שמריחואנה היא לא חוקית כבר עשרות שנים, חסרים מחקרים אינטנסיביים בתחום, והדבר משאיר הרבה שאלות פתוחות לגבי בטיחות השימוש בסם. מחקרו של הול הוא עבודה השוואתית בין מחקרים שונים הקשורים למריחואנה, אך רוב המחקרים הללו קשורים לצרכנים קשים של הסם, משתמשים לטווח ארוך ואוכלוסיות פגיעות (בני נוער ונשים בהריון). הידע המחקרי לוקה בחסר כאשר מדובר במשתמשים מזדמנים. יותר ויותר מדינות מתירות את השימוש במריחואנה וסקרים מראים שככל שהזמן עובר אנשים יותר פתוחים ונוטים לקבל את רעיון הלגליזציה של המריחואנה. אך הגידול והזמינות של הסם, לצד ההטעיה הפרסומית המופצת ע"י חסידי הסם, יוצרת מיתוס נפיץ שהשימוש במריחואנה הוא חסר סיכון לחלוטין. ישנן סיבות משכנעות לשינוי המדיניות כלפי מריחואנה – בעיקר צמצום ההתעסקות המשטרתית והצפת בתי המשפט על עברות שימוש בסמים קלים. אך ההתעלמות הגורפת של חסידי הסם מההשפעות השליליות והסיכונים של הסם עושה שירות רע לדיאלוג הציבורי סביב מריחואנה.

 140203-pot-culture-kashi-06_e5c58e567e7ac661703cb1ae746524a7

(לינק למאמר המקורי)

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברתי, כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על "המחקרים המדעיים" שתומכים במריחואנה – תרמית.

  1. ציפור מדבר הגיב:

    הכלב שלי, פקינז נכה, חולה פרקינסון וניוון שרירים, מטופל בשמן קנאביס נטול THC.
    השמן מרגיע את הרעידות הבלתי פוסקות שלו בראש ובכל הגוף כולל באישוני העיניים שתמיד מרקדים.
    השמן מעפץ ומרגיע אותו, מכיוון שהמחלות שלו גורמות לו לתופעות נוירולוגיות שמשפיעות על ההתנהגות היום יומית – מפונק, צורח, מתרגש ללא תקנה וגם תוקפני, כועס ואלים ללא יכולת שליטה ואיזון.
    צריכים לבצע בו בדיקת דם בקרוב, והווטרינר הבהיר לנו יפה שזה או סדציה (טישטוש) או שמן קנאביס שעתיים לפני הפרוצדורה, כי אחרת לא ניתן לבצע בחולריע בדיקת דם. הוא יפספס וריד.

    אני צרכנית קנאביס מספר שנים, התנסיתי בחשיש ובגראס, כמו גם במריחואנה רפואית, וכיום אני מעשנת שמן קנאביס (אותו השמן בו אנו מטפלים בכלב) פורטה ללא THC.
    אז בוא נעשה סדר קל. יש הבדל רב בין סמי הקנאביס המופצים שלא כחוק – החשיש והגראס שנמכרים ברחוב – אין שליטה על סוג החומר ודרך גידולו ואין שליטה על כמות הTHC וכמות החומרים הרעילים שבחומר (כגון אדולן שמאוד נפוץ בחשיש, שגורם לכאבי תופת בגפיים ובגב וגם לקריז קשה בגמילה), לבין סמים מסונתזים במעבדות לצרכים רפואיים.
    המריחואנה הרפואית כן מכילה THC. היא מקלה על דיכאון ומשפרת את מצב הרוח, מעוררת תיאבון ומטפלת בכאבים כרוניים, עוזרת לבעיות שינה, לפוסט טראומה ומשמשת כתרופה לשלל מחלות קשות כמו סרטן, אסטמה, אפילפסיה ופרקינסוו.

    הסיבה היחידה שלא הופכים את הקנאביס לתרופה (כמו הריטלין – מתילפנידאט שהוא חומר שמאוד דומה בהרכבו ובפעילותו המוחית לאמפטינים כגון קוקאין) היא אינטרסים של חברות התרופות שרוצות להרוויח על חשבוננו.
    התרופה המסונתזת של קנאביס טובה בהרבה מהחרא שמוצאים ברחוב.
    לי אישית היא עוזרת בתסמיני פוסט טראומה ודיכאון (שאני סובלת מהן כבר שנים), לבעיות שינה שאני סובלת מהן (חריקות, סיוטים, בכי בלילה) ואפילו התמכרות כוללת לסמים קשים הרבה יותר.

    לאחר מספר חודשים של עישון מריחואנה רפואית טהורה ויקרה מאוד – 1000 ש״ח לקופסא של 10 גרם (10 פרחים), החלטנו לעבור לחשיש עקב הקושי הכלכלי. לאחר מספר חודשים נוספים בן זוגי ואני החלטנו להפסיק עם החשיש ולחזור לצרוך שמן קנאביס פורטה שבו אנו מטפלים בכלב.

    התקווה הגדולה שלי זה שהתרופה המסונתזת תיכנס כתרופה אמיתית ולא כסם.
    קנאביס זה לא סם בשבילי. הקנאביס הוא אהבת חיי כבר מספר שנים. בסופו של דבר הוא הציל אותי מתהומות הרבה יותר עמוקים, שהייתי בהם.

  2. בסופו של דבר ההוכחה הטובה ביותר לכך שהקנאביס יותר מועיל ממזיק היא הדה-קרמינליזציה שחלה במרבית מדינות אירופה. מצרפת לכם אתר להוכיח את זה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s