ויראלישיט

האם סרטון התעמולה החדש של נתניהו בגן הילדים הוא בגדר טעות טרגית או גאונות ויראלית?

בשנת 2012, ערב יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל, מחלקת הניו מדיה בלשכת ראש הממשלה העלו לרשת את ברכת יום העצמאות המסורתית לעם היושב בציון. באותה ברכה מסורתית נראה נתניהו יושב מאחורי שולחן נקי (הסאבטקסט: תהיו רגועים, אין פה שום דבר מלחיץ, תחגגו בראש שקט), כאשר ברקע המבוים בקפידה מופיעים דגל ישראל, ספרי תורה ותמונה של משפחת נתניהו. הטקסט לא היה חדשני וטחן מסרים ישנים כמצופה מברכה מסורתית לחג. לאותה ברכה ישנה המשודרת במדיה החדשה, לא היה סיכוי להיכנס למהדורת חדשות או להפוך חלילה לויראלית, ובעידן של היום ויראליות זה שם המשחק. התפנית באותו סרטון אבוד מראש היה דווקא במשפט הסיום שלו הלקוח מספר תהילים (פרק קלג) "הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד". רובנו מכירים את השיר מהגן/ בית ספר/ בית כנסת/ חבר דתי/ אנשים מעצבנים שלא שומעים רדיו וכו'. אבל למה דווקא המשפט האחרון של נתניהו יצר תפנית?
אותו משפט הוכנס לאפליקציה המטופשת של "טום החתול" ומקבילו התוכי (מקליטים קטע סאונד קצר בסמארטפון והחתול/תוכי חוזר אחריו בקולו הדבילי). הסרטון המטופש, בעל רמת עריכת וידאו של ילדים בגן תת-חובה, צבר תוך מספר ימים מיליוני צפיות. איך הדבר התאפשר?

כמה שבועות לאחר פרסום הסרטון הגיע למרכז הבינתחומי בהרצליה מרצה אורח שהיה אמור לשוחח על ויראליות ברשת וקורבנות שיש להקריב על מנת להפוך סתמי לויראלי. אותו מרצה אורח, לירן דן שמו, היה האיש שעמד מאחורי הסרטון הילדותי של ראש הממשלה. מר דן הסביר שאין ספק שהסרטון הוא לא הממלכתי הקלאסי שאנחנו רגילים לקבל, אך עם זאת, ממלכתי קלאסי לא קורץ מהחומר הויראלי. הרשת כל הזמן דורשת שיחדשו לה, שיתנו לה משהו שהיא לא ראתה בעבר, שירגשו אותו, שיעצבנו אותה, שיצחיקו אותה, משהו שיגרום לאנשים לצפות ואף יותר חשוב – להעביר הלאה ולהמליץ לחברים שלהם לצפות. בתוך הסרטון הילדותי מקופלים המסרים של לשכת נתניהו שאותן הצליח דן להעביר במניפולציה די פשוטה. חושבים שזה מקרה חד פעמי?

לאחרונה "דלף" במקריות מופלאה סרטון תעמולה בו נראה נתניהו נכנס לגן חובה ומנסה להשתלט על הילדים המופרעים בגן – נפתלי, יאיר, איווט וציפי. הסרטון שהיה אמור להעלות כחלק מקמפיין הליכוד נפסל לשידור. חוק תעמולת הבחירות, כך הסתבר בפתאומיות לאנשים שעוסקים עשרות שנים בקמפיינים, אוסר על השתתפות ילדים מתחת לגיל 15 כחלק מהתעמולה. המפלגה פרסמה תגובה רשמית בו טענה כי אין לה מושג איך הסרטון דלף לרשת, היא בכלל התכוונה לגנוז אותו. ההיתממות של הקמפיינרים הולידה מפלצת ויראלית שהחלה להתפשט כמו אש בשדה קוצים (עם רוח דרומית חזקה מאוד ופירומנים השופכים בנזין כל מספר דקות). החוק השני בויראליות קובע כי סרטונים שנפסלו לשידור יזכו להרבה יותר עניין ורייטינג מכל היתר (החוק הראשון קובע שאין חוקים, אבל זה כבר סיפור אחר).
אז מי לא "העביר" ביקורת על הסרטון – פוליטיקאים, מפלגות, אנשי חינוך, ראשי עמותות, אנשים מהתחום, אנשים לא מהתחום, עיתונאים, בלוגרים – לכולם היה מה להגיד על הסרטון. כמובן שבשביל להעביר ביקורת על אותו סרטון אותם מבקרים היו צריכים להציג אותו (עם המסרים של קמפיין הליכוד  בתוכו). ויראלי כבר אמרנו?

 

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אסטרטגיה תקשורתית, כללי, פוליטי, תקשורת, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s