המסר הכפול בקעקוע שזכה לרבע מיליון שיתופים בשבוע בלבד

בקה מילס, בת 21 מאורגן ארה״ב, בסך הכל כתבה להורים שלה מכתב פתוח בפוסט בפייסבוק וניסתה להסביר למה היא עשתה קעקוע. המסר המדהים שהתגלה בפוסט שרף את הרשת ובתוך מספר ימים הספיקו לשתף אותו מעל רבע מיליון גולשים. 

אמא ואבא היקרים, 
בבקשה אל תהרגו אותי על מה שעשיתי. אני רוצה שתשמעו אותי עד הסוף.
היום, אני חושפת משהו שרק מעטים ממכם יודעים. אני מוכנה לדבר על מחלת הנפש שלי. שנה שעברה, הובחנתי כדיכאונית. בכל הכנות, האמנתי שסבלתי כבר הרבה זמן מהתופעה, אך המצב התדרדר עד לרמה שאני בקושי מתפקדת. אז היום עשיתי את הקעקוע הזה. אני מאמינה שהרגל שלי היא המקום הטוב ביותר למשמעות שמאחורי זה. כאשר כולם רואים את הקעקוע, הם רואים ״אני בסדר״ (I'm fine), אך מנקודת המבט שלי, כתוב ״תצילו אותי״ (Save me).

עבורי, זה אומר שאחרים רואים את אותו אדם הנראה להם בסדר, אך במציאות, שום דבר לא בסדר. זה מזכיר לי שאנשים שעשויים להיראות שמחים מבחוץ, בתוך תוכם יכולים לנהל קרב עקוב מדם. בשבילי, דיכאון אלו הם הימים שאני מרגישה עצובה בלי שום סיבה. דיכאון זה הבוקר שאני לא מרגישה כשירה לצאת מהמיטה. דיכאון זה לישון יותר מידי, או פחות מידי. דיכאון זה שיעורי בית שאני אף פעם לא משלימה, פשוט בגלל שאני לא מרגישה שאני יכולה. דיכאון זה התמוטטות העצבים שיש לי בלי סיבה. דיכאון זה לאכול יותר מידי, או פחות מידי. דיכאון זה הלילות שאני מתחילה לבכות בגלל שאני מרגישה מוכנעת, למרות שהכל הולך כמו שצריך. דיכאון זה העשרים קילו שאני נושאת עימי בתוך החזה כל הזמן. דיכאון זה הצורך ליצור לעצמי כל הזמן הסחת דעת (לבלות ברשתות החברתיות, לשחק משחקי וידאו, לצפות בסרטים או הופעות, או אפילו לעבוד כל הזמן) בגלל שאני לא יכולה לבטוח במחשבות שלי למעלה משלוש דקות ברצף. דיכאון זה החברויות השונות הסובלות בגלל חוסר היכולת שלי לתפקד. דיכאון זה המחשבות הפוגעות והפעולות שאני מפנה כלפי עצמי. דיכאון אלו הן הדמעות שיש לי בגלל שאני לא יודעת למה אני מרגישה כל כך חסרת תועלת, כשאני יודעת שאני צריכה להיות שמחה.

דיכאון זה אחד הדברים הקשים ביותר לדבר עליו בגלל שזה כמעט בלתי אפשרי עבורי להיות פגיעה, אבל צריך לדבר על זה. מחלת נפש זה דבר רציני אך כל כך מביך בחברה שלנו. אנחנו דואגים לבריאות הגופנית שלנו אך בקושי חושבים על המצב הנפשי. וזו ממש פאשלה רצינית. מחלת נפש זו לא בחירה וסביר להניח שהיא תכה בכולם בשלב מסוים בחיים שלהם. אם זה נושא כל כך רציני, למה אנחנו לא מדברים על זה?

זו הסיבה שעשיתי את הקעקוע, זה אחלה תירוץ להתחיל שיחה. זה מכריח אותי לדבר על המאבק האישי שלי, ולמה המודעות לכך כל כך חשובה. אתם תהיו מופתעים כמה אנשים אתם מכירים הנאבקים באופן יומיומי עם דיכאון, אנורקסיה או שאר מחלות הנפש. אני אולי רק בנאדם אחד, אבל אחד יכול להציל את השני, וזה בסך הכל כל מה שאני יכולה לבקש.

אולי זו הסיבה שאני מתעניינת כל כך בפסיכולוגיה. אני רוצה לעזור לאנשים שהרגישו כמוני, ועדיין מרגישים, בגלל שזה גיהנום ואני לא מאחלת את זה לאף אחד. ״אני חושב שאנשים עצובים מנסים כל הזמן להצחיק אנשים אחרים בגלל שהם יודעים איך זה מרגיש להיות חסר תועלת לחלוטין והם לא רוצים שאף אחד אחר ירגיש ככה״ – רובין ויליאמס.

**בנוסף, תודה לכל אלו שעזרו לי במאבק הזה. אני לא הייתי איפה שאני היום בלעדיכם**

‏צילום מסך 2015‏.08‏.31 ב‏.8.31.05 PM

מתוך דף הפייסבוק של בקה

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברתי, חינוך, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s