ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה על קונספירציה

שלושת הכדורים שנמצאו בגופו של יצחק רבין מנשימים את תיאוריות הקונספירציה סביב הרצח זו השנה העשרים. האם לא הגיע הזמן לאסוף את העדויות שהצטברו ולאמת אותן זו בזו אחת ולתמיד, אחרי הכל, גם הקונספירציות הכי טובות צריכות למות. לא?

את סיפור הקונספירציות יש להתחיל מהסוף. יגאל עמיר רצח את ראש הממשלה יצחק רבין ברביעי לנובמבר 1995 בככר מלכי ישראל בתל אביב. עמיר, ורק עמיר, ירה ברבין פעמיים בגב מטווח קצר. לאחר היריות לרבין לא היה סיכוי. גם אם אותן יריות היו בפתח בית החולים ולא בככר, ספק אם היה ניתן להצילו מכיוון שאופי הירי והפציעה לא השאירו לרבין שום סיכוי. הרצח כולו תועד במצלמת חובבים בזווית המעוררת חשד למיקומה של המצלמה ולאחר מכן גם לזהותו של הצלם. תוסיפו לזה את צעקות הסרק בעת הירי, זמן הנסיעה מהככר לבית החולים והצנזורה שהרחיקה את הציבור מדיוני הועדה ויש לכם את הקונספירציה המושלמת. אז מאיפה נתחיל? 

46a05a881d3628e8

גיליון מפוברק של מעריב (קרדיט: אתר רוטר)

סרק סרק
ספטמבר 1994. שני פעילי ימין תושבי קרית ארבע, אחים למשפחת קהלני, רוכשים רכב ושני רובי M-16 על מנת לבצע פיגוע נגד ערבי. באותה תקופה השטח בער, קרית ארבע היוותה מוקד פעילות מרכזי של הימין הקיצוני והולידה מתוכה את נחשון ולס שרצח פלסטיני, קצין הנח"ל אורן אדרי שגנב לבנת חבלה מצה"ל וכמובן ברוך גולדשטיין שביצע את הטבח הנורא במערת המכפלה. האחים קהלני התוודו בפני מוכר הנשק כי הם מתכוונים לרצוח פלסטיני. ביום למחרת, בשעות הבוקר, יצאו האחים אל עבר שכונת מלחה בירושלים וחתכו לשביל עפר שהוביל לכפר בתיר. האחים עצרו את הרכב בצד הכביש והמתינו לקורבן. פלסטיני רכוב על אופניים התקדם לכיוונם, משהגיע שאל אותו אחד האחים בערבית אם יש לו כסף. כאשר הפלסטיני השיב לו, קהלני הוציא את הרובה והחל לסחוט את ההדק. הרובה לא ירה, הפלסטיני נס על נפשו והאחים נמלטו מהמקום. כמה דקות לאחר מכן אנשי שב"כ המתינו להם במחסום בכביש ועצרו אותם. בדיעבד הסתבר לאחים כי אנשי השב"כ הגיעו לנשק לאחר שהאחים רכשו אותו ושלפו ממנו את הנוקר. מתי בדיוק זה קרה ואיך הם עשו את זה נשאר בגדר תעלומה עד עצם היום הזה.

מספר ימים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוקמה ועדה חקירה ממלכתית בשם 'ועדת שמגר' ברשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, האלוף במיל' צבי זמיר ופרופ' אריאל רוזן-צבי. ועדת שמגר חקרה גם היא את צעקות ה׳סרק סרק׳, וכתבה במסקנותיה את הדברים הבאים"בחקירותינו המקיפות בנקודה זו, אשר בבירורה ראינו חשיבות, לא הצלחנו להגיע לזיהוי ודאי של משמיע הצעקה. אין מקום לשלול את גרסתם של הנהג דמתי ושל רב-פקד יולזרי שייחסו את הצעקה ליגאל עמיר. ייתכן אף, שעמיר לא היה מודע לכך בעת מעשה שהוא משמיע את הצעקה. אולי כמעשה התגוננות והסוואה. לאחר-מכן סירב להודות בכך שהוא משמיע הקריאה והמשיך לדבוק בהכחשתו. אשר לשוטרים ולמאבטחים הרי כולם נחקרו וכולם הכחישו שהם השמיעו דבר כלשהו".

כרמי גילון כיהן כראש השב"כ בזמן הרצח. במאי 2012 במסגרת התוכנית "הקשר הישראלי" נשאל גילון על הקונספירציות סביב רצח רבין. אחת השאלות התעסקה בטענה כי בזמן שיגאל עמיר ירה בראש הממשלה רבין, נשמעה צעקה ׳זה לא אמיתי, זה כדורי סרק׳.
בן כספית: ״תיאורטית אם אני מציג בפניך את השאלות, אתה יודע לפתור לי את כולן?״
כרמי גילון: ״את הנושא של ה'סרק סרק' מאחר ולא נמצא איש שבא ואמר אני שמעתי את זה, מה שאני חושב שזה משהו שהתפתח לאחר מכן. אני לא מאשים בזה איש, אני לא חושב שנאמרה אמירה כזו״. 

שנה לאחר אותו ראיון של גילון, תוכנית התחקירים "המקור" פרסמה הקלטות מחדר החקירות של יגאל עמיר.
יגאל עמיר: ״היה כדורי סרק״
חוקר: ״כן. אתה לא ירית כדורי סרק״
יגאל עמיר: ״אני לא, אבל…״
חוקר: ״אתה אמרת את הדברים האלה, את המשפט הזה?״
יגאל עמיר: ״לא״
חוקר: ״אתה אומר את זה?״
יגאל עמיר: ״לא יודע, בזמן שיריתי אחד המאבטחים שלו צעק 'זה כדורי סרק, זה כדורי סרק' בזמן שאני יורה עוד. אני זוכר שהייתי בהלם, כאילו אמרתי 'מה כדורי סרק עכשיו, אני בטוח שאני שמתי כדורים' ״
חוקר: ״מי שאמר את זה, אתה חושב שכאילו הייתה לו איזושהי כוונה?״
יגאל עמיר: ״לא יודע. תגיד לי אתה, כשיורים לך בראש הממשלה, אתה צועק 'כדורי סרק' או אתה קודם כל…״

עופר גמליאל, חוקר שב"כ שראיין את יגאל עמיר לאחר הרצח, אימת את דבריו של עמיר למערכת 'המקור':
עופר גמליאל: ״האמת שנאמרו המילים 'סרק סרק'. נאמרו המילים האלה והאיש שאמר אותן נחקר על ידי אישית״
מראיין: ״אתה חקרת את האיש שהודה שהוא צעק 'סרק'?״
עופר גמליאל: ״כן״
מראיין: ״מי זה?״
עופר גמליאל: ״אני לא אגיד לך מי זה. זה איש ביטחון״ 
מראיין: ״ואיך הוא הסביר את זה?״
עופר גמליאל: ״כנראה הוא היה קצת בלחץ, הוא היה מתוח ו…הוא לא רצה להאמין. יש מקרים כאלה שאתה לא רוצה להאמין שאכן זה יריות אמיתיות, אז הוא צעק באופן אוטומטי 'סרק סרק' ״

למה אחד מחברי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ צעק 'סרק סרק' במהלך ההתנקשות?
למה בעת חקירת אנשי השב״כ, כול המעורבים, כולל משמיע הצעקה, שיקרו לוועדה והעידו כי הם לא יודעים מי צעק ׳סרק סרק׳ בעת ההתנקשות?
למה כרמי גילון המשיך לדבוק בגרסה שהצעקה לא התרחשה גם לאחר כל כך הרבה זמן?
האם יש קשר בין דפוס הפעולה של האחים קהלני להתנקשות ברבין?
מה הייתה הסיבה לקשר השתיקה של השב"כ?

במהלך אותה שנה דפנה ורדי מעיתון 'הארץ' פרסמה כי לשבועון הלונדוני 'אובזרוור' הגיע מידע שהשב"כ תכנן לבדוק את מידת ערנותם של אנשיו באמצעות תרגיל אשר במהלכו יבוים ניסיון לרצוח את ראש הממשלה. השבועון מדווח כי מטרת התוכנית הייתה כפולה – לבדוק את נוהלי הביטחון ולהביא להגברת האהדה הציבורית לראש הממשלה רבין ולתהליך השלום מול הפלסטינים.

‏צילום מסך 2015‏.10‏.28 ב‏.12.52.43 AM

(קרדיט: מתוך יוטיוב)

הפינוי שהתעכב
אחת מתיאוריות הקונספירציה מדברת על כך שלרכבו של רבין לקח 20 דקות להגיע מכיכר מלכי ישראל לבית החולים איכילוב וזאת למרות שהמרחק הוא מספר דקות בודדות בלבד. בנוסף, צוותים רפואיים של מד"א היו בכוננות מלאה והם אלו שהיו צריכים להגיש את הטיפול הראשוני בשטח. כאשר בוחנים את מנגנון הפציעה של רבין, קבלת ההחלטה בשטח של השב"כ שנעשתה באופן אימפולסיבי דווקא הייתה נכונה "מן הבחינה הרפואית – ההחלטה לפנות את ראש הממשלה מיד מן השטח כדי להסיעו לבית החולים הייתה לדעת פרופסור ברבש החלטה נכונה; תהליך הערכת המצב הרפואי וקבלת ההחלטות אפילו על-ידי ניידת טיפול נמרץ היה דורש זמן רב יותר מאשר על-ידי הרופא הבכיר שקיבל אותו בבית החולים" כך נכתב בדוח ועדת שמגר. עד היום נטען כי הרכב התעכב בשלב מסוים ולכן הוא הגיע באיחור. "יש לי רק שאלה אחת, מה היה קורה לו היו מתכננים ופותחים מסלול נסיעה ישיר יותר, שזו שאלה שאני לא יודע לענות עליה, וזו שאלה המנקרת במוחו ובמוחם של הרופאים שטיפלו בו" אמר פרופסור ברבש לוועדת שמגר והוסיף "תראה הוא הגיע מת. אבל העובדה שהצלחנו להחיות אותו מעלה את השאלה מה היה קורה אם הוא היה מגיע דקותיים קודם, ואין לי על זה תשובה. הפגיעה הייתה קשה מאוד, סביר להניח שהוא לא היה חי".

‏צילום מסך 2015‏.10‏.08 ב‏.3.05.49 PM

בשעה 21:45 (ע״פ שעון הנוכחים במקום) ירה יגאל עמיר ברבין. בשעה 21:52 (ע״פ שעון בי״ח איכילוב) הוכנס רבין באלונקה אל חדר המיון. כל ניסיון למתוח את הנסיעה אל מעבר לטווח הטעות של מספר דקות בודדות עקב הבלאגן באותו הזמן ולקיחת הזמנים משעונים שונים, אינו ראוי להתייחסות. ובכל זאת, איך ניתן להסביר נסיעה של קילומר וחצי עם סירנה ברכב של השב״כ הנמשך מעל שתי דקות?

בהתחשב בעובדה שהמסלול אותו בחר הנהג מנחם דמתי (רחוב ארלוזרוב) היה המסלול הארוך והאיטי ביותר מבין שלושת המסלולים האפשריים, לצד העובדה שלאחר העצרת הרחובות היו מוצפים באנשים והרכב פילס את דרכו לעבר בית החולים ואף עצר באמצע הדרך בכדי לאסוף את שוטר התנועה פנחס תרם בכדי שיסייע לו לפנות אנשים מהכביש ולהגיע לבית החולים לאחר ששני הנוסעים מאחורה (רבין והמאבטח) נפגעו, פרק זמן הנסיעה הגיוני ומסתדר.

החור השלישי
לאחר שרבין הובא לבית החולים, דווח על 3 פגיעות. בדיעבד אנו יודעים כי יגאל עמיר פגע ברבין פעמיים והכדור השלישי פגע במאבטחו יורם רובין. בבדיקה הגופנית של רבין נמצאו 2 פגיעות בגבו ובבדיקת בגדיו נמצאו 3 חורים – 2 בגב ואחד מקדימה. איך הגיע חור לקדמת החולצה?
כזכור, שני הקליעים נמצאו בתוך גופו של רבין ובדוחות הרפואיים לא מוזכר חור קדמי. הקונספירציות לגבי החור השלישי הן רבות ומשונות; רוצח שכיר ירה ברבין במהלך הנסיעה; אחד הרופאים ירה בו עם משתיק קול בבית החולים; אנשי שב"כ ירו ברבין בעצמם תוך כדי המעבר מהמיון לחדר הניתוח ודרשו מהרופאים להוציא משם את הקליע. לאחר שסיימנו לספר מעשיות, נתמקד בצילום הרנטגן של רבין שפורסם לציבור באחת התוכניות הרבות אשר ביקשו לחקור את הרצח.

59_(5)

צילום הרנטגן של רבין (קרדיט: ערוץ 2)

ניתן לראות קליע אחד מתחת לכתף ימין (התמונה הפוכה) וקליע אחד ליד עמוד השדרה (במרכז בתמונה). 2 הקליעים בצילום הרנטגן מאמתים את הגרסה הרשמית כי רבין נורא פעמיים בגבו. אך הדו"ח הפתלוגי של פרופ' היס מהמכון המשפטי אבו-כביר טוען אחרת. היס בחן את חולצתו הלבנה של רבין שנלבשה מתחת לחליפה וכך הוא כותב בדו״ח:
חור ראשון: "הנקב העליון ממוקם בשליש העליון מימין לקו אמצעי-אחורי ובמרחק כ-18 ס"מ מתפר הכתף, בקוטר כ-0.7 ס"מ".
חור שני: "הנקב התחתון נמצא בשליש התחתון משמאל לקו אמצעי-אחורי ובמרחק כ-60 ס"מ מתפר הכתף, בצורת קרע מעט בלתי סדיר בקוטר כ-1.5 ס"מ".
חור שלישי: "בצד הקדמי של החולצה, בדש השמאלי, בשליש התחתון וכ-7 ס"מ מהשולים שמאלה, נמצא נקב עגלגל בקוטר כ-0.6 ס"מ".

לו הייתה ירייה נוספת, היכן מסתתר הקליע בגופו של רבין?
יותר מכך, לו נכנס הקליע ויצא מהגוף, היכן מסתתר החור הרביעי בגופו של רבין?

נחזור לראיון של כרמי גילון בתוכנית 'הקשר הישראלי' ובו מסתתרת התשובה לחור השלישי.

בן כספית: אני ישבתי אצל דליה רבין לפני שלושה ארבעה ימים, היא פתחה לי תיבה גדולה, הוציאה את בגדיו של יצחק המגואלים בדם, והראתה לי את החור הזה מקדימה. גם לה אין שום הסבר על הדבר הזה והיא דיברה איתי בדם ליבה. והיא, אתה יודע, לא רוצה תיאוריות קונספירציה, מבחינתה צריך לחפור בור ולזרוק את כל התיאוריות האלו פנימה, אבל היא אמרה 'בן אין לי תשובה לחור הזה בחולצה ובגופיה ב-Front'. הרי ידוע שיגאל עמיר ירה מאחורה. מי יכול לענות על הדבר הזה?
כרמי גילון: אני חושב שזה חור יציאה, אבל אני לא מתכוון להופיע פה בתור עד מומחה.
בן כספית: נדמה לי ששני הקליעים נמצאו בגופו של יצחק
כרמי גילון: שני הקליעים נמצאו בגופו, ואני לא יודע לענות על השאלה הזו כפי ש…לגבי הבגדים.

הכדורים אשר שימשו לרצח רבין הם כדורי דום-דום. הקליע הוא קטום בחלקו הקדמי וכאשר הוא פוגע במטרה ראשו נמחץ וככל שהוא מתקדם בתוך הגוף הוא יוצר נזק גדול יותר עקב התנועה הסיבובית שלו והגודל הפיזי שלו שגדל עם חדירתו לגוף. קליעים אלו יכולים להתפרק בתוך הגוף ולשלוח רסיסים לכל עבר, מה שיוצר נזק משני ולא פחות מסוכן. אך עדיין, חורי יציאה של רסיסים היו צריכים להופיע בדוח הפתלוגי ולהיות מצויינים על ידי מישהו מהצוות הרפואי.

בשנת 2012 הוקרן בערוץ 2 הסרט ׳תיק לא סגור – מי רצח את רבין׳. למערכת ניתנה הרשות לקחת את בגדיו של רבין לבדיקה חיצונית. במעבדה פרטית לזיהוי פלילי של תומס וורלאו, חוקר בריטי עם ותק של מעל 30 שנה בתחום, הבגדים נבחנו ונבדקו.

חוקר: זאת חולצה ממרקס אנד ספנסר. הבד עשוי כותנה בשילוב עם פוליאסטר. הכותנה תתפחם ותישרף במגע עם חום גבוה והפוליאסטר הוא חומר סינתטי לכן הוא יותך במגע עם חום וייווצרו שוליים מעובים נקיים ואחידים מאוד. לכן נראה שהחור תואם לנזק שנגרם מחשיפה לחום גבוה. אם שני החורים נוצרו בו זמנית, לדעתי הם נגרמו מחדירת חפץ חם, כמו סיגריה או סיגר.
מראיין: לשם האפשרות כי החור נוצר כתוצאה מחדירה של חום גבוה שנבע מסיגריה או סיגר האם חום שכזה לא אמור להשאיר כוויה על גופו של מי שלבש את הגופייה והחולצה?
חוקר: ייתכן שזה קרה אחרי שהוא נורה. אני יודע שבמציאות שומרי הראש לא אמורים לעשן, אבל אני יודע שבמציאות יש כאלה שלא עומדים בפיתוי. בדוח הבליסטי יש הערות על הבגדים אבל אין שם אזכור ל'נזק באזור C' (השליש התחתון) על החולצה. אם תשאל אותי לו הייתי מזכיר את זה, הייתי עונה לך שכן.

41809aa54a1a47d5

דף מילות השיר שהיו בכיס החליפה של רבין (קרדיט: אתר רוטר)

בדף מילות השיר ׳שיר לשלום׳ שהיו בכיסו של רבין ניתן לראות חור מושחר ברבע השמאלי התחתון ומעט בעליון. רבין היה ידוע בתור מעשן סיגריות אובססיבי, הסיגריה הייתה מצויה בפיו בכל רגע בו הוא יכל לעשן.

ShowImage

רבין והמלך חוסיין לאחר חתימת הסכם השלום (קרדיט: אתר ג׳רוזלם פוסט)

לאחר הטיפול הרפואי, הרופאים המטפלים לא ציינו שטפי דם ומכות יבשות בדוח משום שהם לא היו פציעות מסכנות חיים. בעת נתיחת הגופה וכתיבת הדוח הפתלוגי, פרופסור היס ועמיתו לא ציינו שפשופים בברכיים, וכוויות שאינן התפרשו להם בתור סיבה שגרמה למותו של רבין (אם היו עושים כך, הם היו צריכים לציין את הזפת בריאות, נקודות חן וציפורן חודרנית). 

יורם דמתי, נהגו של רבין באותו ערב, שיחזר את אותה נסיעה גורלית:
"ברגעים הראשונים כאילו שהוא… לא נורא. אתה יודע. הוא זרק איזשהו חצאי מילים שעד היום לא ברור לי מה זה בכלל. אני לא… אתה מבין. כאילו שהוא דואג לנו. לא נורא, לא זה. אני לא יודע מה.. יורם שוכב לצד שלו ואומר לו 'דיר באלק, אל תזוז' או משהו כזה, ומתחיל… מתחיל לטפל בו. התחלנו לשאול אותו 'אתה פצוע? אתה… איך אתה?', אז הוא אומר 'כן, הגב… אתה יודע, הוא לא הספיק לדבר איזה כמה מילים ואז הוא איבד כבר את ההכרה. ובחצי הדרך, אתה יודע, בחצי הדרך שאנחנו נוסעים אני שואל אותו 'נו, מה המצב? מה המצב'. יורם כבר, אתה יודע, אני חושב שהוא כבר התעייף, ואז הוא אומר לי שהוא פצוע גם כן״.

אם ננסה לחבר את כל החלקים הפרוסים לפנינו – החור בחולצה, הכתם השחור בדף המילים, אי מציאת ׳הכדור השלישי׳ בצילום הרנטגן או אזכור של פציעה כלשהי בדוחות הרפואיים והפתלוגים – נוכל לבנות הנחה המתבססת על הסיטואציה הבאה:
פחות מעשר שניות, זהו פרק הזמן שנמשך מהרגע בו יגאל עמיר לחץ על ההדק ועד שמכוניתו של רבין התרחקה מהמקום. רבין הושלך לתוך הספסל האחורי של הרכב במהירות הבזק והמאבטח רובין התיישב לידו. בשלב הזה רבין הוציא חצאי מילים מהפה. המאבטח והנהג לא ידעו בנקודת הזמן הזו מהי עוצמת הפגיעה וסימני קושי הנשימה עדיין לא ניכרו, הם חשבו שהוא בהלם מהסיטואציה. מישהו מבין השלושה הדליק סיגריה. בין אם רבין הצליח לתפוס את הסיגריה בפיו ובין אם לא, הסיגריה בשלב מסוים נפלה בין החליפה לחולצה. הסיגריה בערה ויצרה מצד אחד חור בחולצה הלבנה המכופתרת ומהצד השני, בכיס הפנימי של החליפה, חור נוסף שאף החל ליצור סימני חריכה שחורים על דף המילים ׳שיר לשלום׳ שהיה מקופל בחליפה. עד היום, כל מי שבחן את החליפה ניסה לחפש את החור מקדימה, אף אחד לא חשב לבדוק האם יש חור בכיס הפנימי שלה. לא היו סימני כוויה על הגוף משום שהסיגריה לא שרפה את הגופייה שרבין לבש מתחת לחולצה. יכול להיות שהיא הייתה ספוגת דם ולכן לא נשרפה, יכול להיות שהיא נשרפה רק מעט, יכול להיות שהסיגריה הצליחה לחרוך מעט מהגופיה ולהגיע לעור והרופאים אף הבחינו בכוויה שנוצרה מכך אך מדובר בפציעה חסרת משמעות. 

הטיפול הרפואי
מתוך הצהרה של פרופ' ברבש לוועדת שמגר:
"המנגנון שבגללו הוא איבד את ההכרה, שבסופו של דבר גרם למוות שלו, היה מנגנון שאנחנו קוראים לו חזה אויר בלחץ. מה שקורה במנגנון הזה זה שיש כניסה של אוויר. כשאדם שואף אוויר פנימה יש כניסה של אוויר לריאות, אבל בגלל הפציעה של הריאות האוויר דולף החוצה לחלל שבין הריאות לבין קיר החזה, מצטבר שם, ונוצר מין מנגנון של שסתום חד כיווני שהאוויר יכול רק להיכנס כל פעם שלוקחים אוויר ולא לצאת החוצה. האוויר הזה מצטבר וגורם לדחיסה של הריאה ולהסטה שלה לצד השני עם המערכת שנמצאת, זאת אומרת הריאות והלב. התוצאה היא שהמאבטח לא יכול היה להנשים אותו כי הוא לא יכול היה להכניס אוויר לתוך הריאות כי הריאות היו מכווצות. הייתה פגיעה בשתי הריאות, זו לא פגיעה אחת. והייתה פגיעה שגרמה לחזה אוויר בלחץ שגרם עוד לדחיסה של הריאות כלפי פנים ולהסטה של הלב. כך שכשהוא הגיע אלינו הוא הגיע עם קנה שמוסט שמאלה, זאת אומרת שכל המערכת שמתחת לקנה הייתה מוסטת שמאלה כתוצאה מחזה אוויר, ובאותו רגע שהכניסו את המנקז לחזה יצא אוויר בלחץ גדול מאוד עם מעט דמם, לא הרבה דמם, אבל הרבה מאוד אוויר ובאותו הרגע חזר הדופק. הערכה שלנו היא שזה כבר בשלב הזה היה בלתי הפיך כיוון שכשהוא הגיע היו סימנים נוירולוגיים. אני לא רוצה כרגע להיכנס לפירוט 
שהצביע על פגיעה מוחית, שהיא לא פגיעה מוחית כללית אלא פגיעה מוחית ממוקדת, על רקע של קרוב לוודאי הפרעה בהספקת חמצן למוח על הזמן שהוא נסע ללא נשימה אפקטיבית, או ללא הנשמה אפקטיבית. למעשה זה המנגנון לדעתנו של הפטירה"

עם הגעתו של רבין לחדר המיון, הרופא המטפל רשם בטופס את הדברים הבאים:
בן 73, הובא לחדר מיון ברכב נוסעים לאחר שנורה מטווח קרוב.
בקבלתו: מחוסר הכרה. נשימה אגונלית (Gasping).
דופק היקפי ולחץ דם לא ניתנים למדידה.
ראש – סטיית מבט שמאלה.
חזה – פצע כניסה באיזור שכמה ימנית. המטומה תת עורית באזור הב"צ (בין צלעי) 3-4 MCL.
הפחתת כניסת אוויר לריאה ימנית. אוורור תקין משמאל.
בטן – פצע כניסה ממותן שמאל. דמם פעיל מתוך הפצע. בטן שטוחה ורכה.
במוניטור: אין רישום דופק.
ביצוע: אינטובציה, הנשמה Co2 – 100%, החדרת 2 עירויים היקפיים, נקז חזה מימין אשר ניקז אוויר בלחץ סה"כ 200 סמ"ק דם.
הופעת קצב סינוס min/130, מימוש דופק היקפי.
בחלק זה (כ-8 דקות) החולה הובהל לחדר הניתוחים.
-נרשם לאחר יום הניתוח ע"י ד"ר מרדכי גוטמן

פרופסור ברבש ממשיך להעיד בוועדה "השילוב של קרע של רקמת ריאה וכלי דם הוא בסיס להתפתחות של סיבוך נוסף – תסחיפי אוויר. זאת אומרת מה שקורה במקרים כאלה, מה שיכול לקרות במקרים כאלה וכשזה קורה זה פטלי, זה שנכנס אוויר מהאזור הפצוע למערכת העורקים ואז הלב במקום לשלוח דם שולח אוויר. בסי טי שעשינו לו אחרי הפטירה הייתה תמונה של כלי הדם במוח עם אוויר, בצורה מסיבית אפילו. באיזה שלב של התהליך זה קרה אנחנו לא יודעים. זה יכול היה לקרות בשלב המיידי מיד אחרי הפציעה, זה יכול היה לקרות תוך כדי החייאה, אבל כשזה קורה המשמעות של זה היא פטאלית".

כפי שניתן להתרשם מהעדות, הפגיעה הייתה כל כך קטלנית עד כדי כך שלא ניתן היה להציל את רבין. אם הוא היה מטופל בשטח, היו מטפלים בחוסר החמצן למוח ובחזה אוויר בלחץ אך בשטח לא היה ניתן לעשות כלום עם הדימום הפנימי והאוויר שנכנס למערכת העורקים. לא משנה איך הופכים את זה, מהרגע שנורו היריות גורלו של רבין נחרץ, או במילים אחרות, הסיכוי היחיד להציל את רבין, וגם זה בהסתייגות, לו הרצח היה מתבצע בכניסה למיון והיו מעיפים אותו ישירות לחדר הניתוח.

הסרט הערוך והתמונות המפוברקות
רצה הגורל, או המחדל, וצלם וידאו בשם רוני קמפלר הסריט את כל הרצח. חודש לאחר מכן נחשפה הקלטת לציבור לאחר שקמפלר מכר את זכויות השידור לעיתון ׳ידיעות אחרונות׳ וחברת החדשות של ערוץ 2. כל תיאורטיקן קונספירציה ניתח את הסיבות למיקומו של קמפלר, עברו, מכירת הקלטת והשוואת צילומי הוידאו לצילומי הסטילס. אחת התמונות המפורסמות הן תמונת הסטילס שנלקחה מספר שניות לאחר הירי. רבין על הרצפה, והמאבטחים מנסים להרים אותו לתוך הרכב.

‏צילום מסך 2015‏.10‏.27 ב‏.3.43.01 PMהאיש בעל השיער האפור, חולצת הטורקיז והג'ינס העומד עם גבו לצלם ומסתיר חצי תמונה, זוהה בקרב רבים ככתב ערוץ 2 אהרון (אהרלה) ברנע שסיקר את האירוע. אך ברנע, כפי שמסר בכל הראיונות מאז, היה בכלל בדרך למכונית כאשר הוא קיבל את הודעת הביפר על ההתנקשות "נסעתי לשם עם רכבי הפרטי, החניתי אותו בבית סוקולוב והלכתי לככר ברגל. בסוף העצרת חזרתי ברגל למכונית. בדרך קיבלתי הודעה באיתורית מדובי גילהר שהיו יריות על רבין". האם ברנע שיתף פעולה עם השב"כ ושיקר כל אותם שנים או שהשב"כ הלביש את תמונתו על תמונה שצולמה כדי לטשטש את עקבותיהם. האמת היא הרבה יותר פשוטה ממה שהיא מוצגת – מדובר באדם אחר הזהה לברנע. כפי שניתן לראות, בעוד אותו אדם בצילום הסטילס לובש ג'ינס וחגורה שחורה, בצילומי הוידאו מאיכילוב ברנע לובש מכנס בצבע כחול-אפור עם חגורה חומה ורק החולצה וצבע השיער זהים.

unnamed (1)

שתיקת השב"כ
בשנת 1984 ארבעה מחבלים השתלטו על קו 300 של אגד והתבצרו עם בני הערובה באוטובוס. סיירת מטכ"ל פרצה עם עלות השחר לתוך האוטובוס המבוצר, הרגה שני מחבלים ושניים נוספים מסרה לשב"כ לצורך חקירה. בבוקר למחרת השב"כ העביר את גופות שני המחבלים הנוספים והכריז כי הם נהרגו במהלך ההשתלטות. לאחר מספר ימים פרסם עיתון 'חדשות' תמונה בו נראו שני מחבלים עומדים על רגליהם ומובלים בידי אנשי שב"כ לחקירה. שר הביטחון דאז, משה ארנס, הורה על הקמת ועדת חקירה פנימית לבדיקת המחדל. בראש הוועדה עמד האלוף במיל' מאיר זורע ונציג השב"כ יוסי גנוסר. במהלך דיוני הועדה, גנוסר הדליף לשב"כ פרטים חיוניים וחסויים מהוועדה מה שסייע לאהוד יתום, אחד מאנשי השב"כ שהיה מעורב באופן ישיר בהריגת המחבלים ולשאר אנשי השב"כ שהיו מעורבים, לתת עדות שקרית בוועדה על מנת להסתיר את חלקם. העדות השקרית של יתום ניתנה בהוראתו של ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, ויועצו המשפטי. המערכת כולה התגייסה בשביל לנקות את טביעות האצבע של השב"כ מהמקרה.

ברצח רבין, השב"כ שוב התגלה במערומיו. שירות הביטחון הכללי, הגוף המובחר שהיה אמור לשמור על רבין ולאבטח אותו – נכשל. אותו שירות שיקר לועדת ׳שמגר׳ בנוגע לצעקות ה"סרק סרק" וראש השירות בזמנו, כרמי גילון, אף גיבה אותם בראיונות לתקשורת. האבטחה בשטח הייתה לקויה, דוחות המודיעין לא נקראו בעיון, סוכן השב״כ אבישי רביב לא עשה את עבודתו כראוי לכאורה או לחלופין מפעילו לא עדכן את הגורמים הנכונים על מנת למנוע את האסון. בין אם מדובר במחדל קו 300 או במחדל רצח רבין, השב"כ, מתוקף היותו גוף בטחוני חסוי, אינו חשוף לתקשורת ועמו כל המחדלים הטבעיים הנמצאים בו. אף אחד מאנשי השב"כ שהיו באותו לילה בככר מלכי ישראל לא רצה או תכנן שרבין ירצח. השב"כ נהנה מחסינות, יהירות, והתנשאות שאף אחד לא זוכה לה, לכן מחדל רצח רבין לא כזה מפתיע, להפך, מוזר שזה לא קרה לפני.
האם משהו השתנה מאז הרצח?
קשה להגיד. מעבר למבנה האבטחה של ראש הממשלה הנראה לעין, העין הציבורית לא באמת יכולה לבחון את השינויים שהתבצעו בשב"כ מאז הרצח. שוט הצנזורה וביטחון המדינה מונעים מאתנו לעשות זאת. ובמקום שיש חושך וצנזורה, אור הנרות והקונספירציה עלולים להעיר עוד זמן רב.

אודות הבלוג של אלירן מלכי

דוקטורנט להיסטוריה בעל תואר שני (M.A) בממשל עם התמחות בשיווק פוליטי ותואר ראשון (B.A) בתקשורת וניהול עם התמחות בתקשורת שכנועית.
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוליטי, תחקיר, תקשורת, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s